שאלה לגיטימית. התשובה הקצרה היא: כדי להזכיר מה זה פלמנקו. לא כמושג, אלא כחוויה. לא פגשתי אדם שנקשר לפלמנקו בזכות האצבעות המהירות שעושות אסכלות מטורפות, או בזכות תרגילי רגליים טכניים. מי שנקשר, נקשר בזכות חוויה עמוקה שעורר פלמנקו בתוכו.
ובכן, סרטון זה הוא יותר ממה שיכול להראות בהתחלה. כן הוא על האדם, על הפלמנקו ועל מהות הפלמנקו כדרך החיים ... על המעט ועל ההמון שבא לידי ביטוי במעט הזה.
כמה הערות פרשניות לסרט:
לקה וספריי
בתחילת הסרט אנו רואים את בונה הגיטרות בתהליך עבודתו הקפדנית שם שכבות של לקה. האם אתם יודעים שבזמננו כדי להרוויח יותר כסף בפחות זמן יש בוני גיטרות שלא מהססים מלהשתמש בספריי? יש לקה ויש ספריי - חומר כימי שבאמצעותו לעין לא מקצועית הגיטרה נראית בדיוק אותו דבר כמו גיטרה מצופה בלקה. נראית כן, אבל לא נשמעת אותו דבר.
ואומנם בזמן כשהסרט הזה צולם לא ידעו עדיין על ספריי כדרך קיצור, עכשיו לאחר שעברו כמה עשרות שנים, ההתחלה הזאת - דמות בונה הגיטרות בעבודתו גם כן הופכת להיות חלק מפרשנות הסרט על מלצ'ור דה מארצ'נה.
ARTE
השארתי את המילה "Arte" ללא תרגום. חיפשתי מילה מתאימה ולא מצאתי - כל מילה שעברה בראשי לא שיקפה את המשמעות המלאה של ARTE. מי שחיי בספרד מספיק זמן וספג פלמנקו לא בתנאיי המעבדה יודע שהביטויים כמו "tiene gracia", "tiene arte" הם בעצם המחמאות הכי גדולות שנותנים לאדם הפלמנקו. אומרים - !Qué arte tiene¡
דרכה של גיטרה מכלי שרת לעצמאות
הקריין אומר שגיטרה פלמנקו עברה שינוי מהותי. בפלמנקו מסורתי גיטרה נתפסה ככלי ליווי, ובתקופת הפלמנקו המודרני בזכות של פקו דה לוסיה ואומנים אחרים היא חולצה מכבלי התפקיד האורתודוקסי שלה וקיבלה את עצמאותה. מלצ'ור דה מארצ'ינה שהיה עד לשינוי הזה, כמו שאומר הקריין לא מזדהה עם המגמות העכשוויות. מדוע זה כך?
מדובר בדבר מהותי מאוד שהוא לא רק התפתחות הגיטרה ככלי, אלא בערעור על חוויית הפלמנקו עצמה שצומחת מן החיים ובא לידי ביטוי קודם כל בשירה שדרכה מוצאים ביטוי הסבל והשמחה של האדם ושל העם הנודד. בתמונה הזאת שהיא בעצם ההשתקפות הכי קרובה של המציאות, הגיטרה היא כלי שעוזר לשירה, והנגן הוא בר שיח עם הזמר. לא סתם קורא מלצ'ור ל-Manolo Caracol כזמר עם ARTE: "כשהוא שר, אני מוציא מהגיטרה דברים שאני לא מכיר". כך נולד הפלמנקו האמתי ... לא מתוך מחשבה וחזרות שבו כל אחד עושה תפקיד מאוד מוגדר מראש, אלא באופן ספונטני מתוך חיבור מוחלט לאדם אחר וחוויה משותפת עמוקה ... כמו באהבה אמתית ולא במחזה תאטרלי על אהבה.
עם שינוי מעמד הגיטרה והפיכתה לכלי בפני עצמו, חל שינוי גם בדרישות כלפיה. במקום הרגש המידי שבמקרים רבים היה בא לידי ביטוי בצורה פרימיטיבית, לא הרמונית או מלוכלכת מבחינת הביצוע, באה דרישות אמנותיות של יופי, טכניקה מורכבות הרמונית. מחיר המעבר הוא בריקון התוכן הרגשי המידי ואינטנסיביות שלו לטובת ערכים אמנותיים אסתטיים. על כך מדבר גם דיאגו דל מורון בקטע הבא שאף אותו הבאתי כאן לטובת הפרשנות:
"כל הרומבה הזאת"
אומנם מלצ'ור מנסה להיות פוליטקלי קורקט ולא להביע העדפות לגבי מקום המגורים ("אני אוהב את מדריד וגם את מרצ'נה"), נגנים ("בעבר היו נגנים טובים וגם עכשיו"), מפרגן לאחרים ("כולם יותר טובים ממני, אבל ה-ARTE שלי נמצא בתוכי"), כשזה מגיע לשירה הוא פולט "כל הרומבה הזאת", "היום כל אחד ששר נהיה עשיר, ופעם זה לא היה כך". לאור הוידאו השני שבו דיאגו אומר דברים ישר ובצורה בוטה, קל להבין. לקה מול ספריי. חזרנו לנקודת ההתחלה.
אפשר לתרגם את המילה "arte" כ-"אומנות" ו-"מיומנות", אבל זאת לא משמעותה המקורית. ללא ספק Gypsy Kings הם אומנים גדולים עם מיומנות רבה, אבל ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה