Manuel de Falla - El Amor Brujo - האהבה המכושפת

בפניכם קטע מתוך הסרט  El Amor Brujo (האהבה המכושפת) של במאי Carlos Saura ובתוכו שתי יצירות מופת של Manuel de Falla, - מלחין ספרדי ואחת הדמויות המרכזיות של המאה הקודמת ששיחקו תפקיד חשוב בשימורה של התרבות האנדלוסית ופלמנקו. אך כדרך תקופתנו, לעתים קרובות אדם מכיר את ההעתק ולא מכיר את המקור. אומנם, במקרה הזה העתק הוא גם חשוב ודרכו רבים הוקסמו והגיעו לפלמנקו, אך עדיין מדובר בהעתק, וברצוני לדבר על יצירת המקור.  

במקור "האהבה המכושפת" היה באלט אותו חיבר מנואל דה פאייה על פי בקשתה של Pastora Imperio, רקדנית וזמרת מפורסמת מהמוצא הצועני. התמליל (libretto) נכתב על ידי מחזאי Gregorio Martínez Sierra. מה שמזדקר לעין באופן מיידי זאת השפה שבה נכתב התמליל - שפה עממית, שפה אנדלוסית. דרך הסיפור הדרמטי של האהבה המכושפת והמלווה במוסיקה ושירה שמקורותיהם במורשת צועני אנדלוסיה, דרך הקצב הפועם של ריקודיהם אותם ספג דה פאייה עוד בילדותו נוצר השילוב המושלם בין אתוס העם וחוויתו הפרימיטיבית והשורשית של החיים לבין האמנות. 

על פי העלילה אישה צעירה נשארת ללא בעל בוגדני אך אהוב שנדקר בתוך הקטטה ושממשיך להחזיק בה דרך החלום ההיפנוטי. כל לילה דמותו חוזרת אליה והיא לא יכולה להשתחרר מהכישוף כדי להיענות לאהבה אמיתית של גבר אחר שאוהבה מהילדות.

ובחזרה לקטע מתוך הסרט: אנחנו שומעים את Danza Ritual del Fuego (הריקוד הפולחני של האש) ו- Canción del Fuego Fatuo (שיר האש השוטטנית) ולרקעם מתרחשת הסצינה של שיחרור מהדיבוק.  הם נכתבו על ידי מנואל דה פאייה עוד בין 1914 - 1915. בכורת הבאלט התקיימה ב-1915 במדריד והיא הייתה כשלון. רק 10 שנים לאחר מכן אחרי שדה פאייה הכניס תיקונים לגירסת המקור, El Amor Brujo הועלה עוד פעם והיה להצלחה גדולה. 

תרגום השיר של האש השוטטנית.

Bobo

לשם שינוי ... קטע פלמנקו מאוד רציני מתוך הסרט מאוד לא רציני The Bobo. קומדיה מצחיקה על טוררו שלא יכול לעמוד חזק על הרגליים ומבריח את השוורים בשירתו. הוא מגיע לברצלונה בחיפוש אחר העבודה ואחרי נסיונות נואשים מגיע להסכם עם אמפרסריו שיופיע בזירתו בתנאי אחד - שתוך שלושה ימים הוא יכבוש את אולימפיה - יפיופה בלונדינית שעושה, כמו שאומר אחד הקורבנות שלה, ניתוח כירורגי למעריצים שלה. 

להורדת הסרט לחצו על הלינק הבא:

http://www.4shared.com/video/fBWgHhFh/TheBobo.html?

נ.ב.וידאויים נוספים של La Chana - אותה רקדנית מהסרט:

כ-40 שנה אחר כך:

Donde de Verdad se Sienten las Notas

בהמשך לכתבה "לשון הדיפלומטיה זרה לגיטרה" שפירסמתי ב-10.12.2012 ברצוני להוסיף הערת שוליים נוספת לפיסקה שתמציתה היא:  

"זה לא חשוב כמה תוים אתה מסוגל להכניס אל תוך הרגע. מה שכן חשוב זה להכניס רק אחר אבל טוב ובקומפאס. טכניקה זה אמצעי של פחדנים, ומה שכן שווא ערך זה להביע עם הגיטרה מה שאף פעם לא תגיע להביע עם המילים ... וזה לא כל אחד יכול. גיטרה לא מבינה את לשון הדיפלומטיה, היא שקופה." 

בהקשר הזה אני מפרסם את הסרטון הבא (עם תרגום לעברית) ובו פקו דה אמפרו, יורש המסורת הפלמנקה של דיאגו דל גאסטור (Diego del Gastor), מנגן סולאה ומדבר על המסתורין הייחודי של הנגינה איפה שכל תו באמת בא מלא רגש (donde de verdad se sienten las notas).

חשוב לשמוע, לנסות להבין ולהרגיש את הנאמר יחד עם הנגינה, כפי שזה. מהו מסתורין, מהו דואנדה פלמנקו ... אותה תחושה עזה מעבר למילים שמעמידה את האדם בפני התהום, גורמת לו לסחרחורת, היפוך גמור לתקון המידות ... אין פה מקום לטעון לוגי, אלא לרגש חשוף, למהות קיום האדם וביטויו דרך כלי הנגינה.

חשוב לי להתעכב על הנקודה הזאת וכן לעמוד על ההבחנה בין פלמנקו פורו   כביטוי לחיי האומן ופלמנקו כאמנות מחושבת שעליה כתבתי במאמרי הקודם. זאת מדרגה מהותית לקראת פרסום המאמר הבא שידבר על ההבחנה בין cante jondo (שירה עמוקה) ו-cante flamenco (שירת פלמנקו).