נושא השפעה היהודית על תרבות ספרדית בכלל ועל פלמנקו בפרט זוכה היום - ללא ספק - לתחייה מחדש. עוד לפני שפקו דה לוסיה השמיע את דבריו ב-2004, טענות על המקורות היהודיים של פלמנקו הושמעו על ידי מספר חוקרים לפניכן. אביא ציטוט מתוך הספר Teoria del Cante Jondo של Hipolito Rossy:
"מאמינים שהרבה נגני תקופת הביניים (juglares) וזמרי פלמנקו היו יהודיים, ויש כאלה שמעיזים לטעון ש-Petenera טיפוס אגדתי של זמרת, הייתה יהודיה. המוזר והבלתי נתפס היה המצב לו העם הזה שכשרונותיו אמנותיים היו ונשארים יוצאי דופן, היה נשאר בצד של הפעילות האמנותית העממית הזאת."
אך למרות הכמיהה הזאת ורומנטיזציה שאייפנה עבודתם של החוקרים האלה שחלקם היו צאצאים של אנוסי ספרד, ובעצמם שאפו לגלות את זהותם, עד היום אין בידינו ידע ספציפי ומסודר על הדרכים בהן השפיעו יהודי ספרד על פלמנקו. לכך יש הסבר: ההפרדה בין קבוצות אתניות (שכה אופיינית לעידן הרב תרבותי בו אנחנו חיים) לא הייתה קיימת אז, ומוסלמים, נוצרים ויהודים היו חיים זה ליד זה. מלך אלפונסו X החכם (1284 - 1221), היה קורא לעצמו מלך שלושת הדתות ובחצרו היו מתאספים מיטב אמנים, מוסיקאים, ומשוררים שדתם ואמונותיהם לא הפריעו להם ליצור ביחד. לכן, המחקר אודות השפעות מוסיקליות המבוסס על בידוד האלמנטים מהמכלל אינו מחקר שעשוי לשאת פרי. חוסר אפשרות ההפרדה הוא גם הסיבה לתגובות של מוסיקאים עצמם שכן מכירים בהשפעה יהודית, אך לא יודעים להגיד במה היא כרוכה.
מתוך הראיון עם Carmen Linares שערך Payo Humberto ב-2001
מתוך הראיון עם Paco de Lucia, שנת 2004
עריכה לשונית: מירה לוי
